פיח במנוע אינו אבק שאפשר לנגב. הוא פחמן שנוצר כשדלק לא נשרף עד הסוף. בכל מחזור עבודה חלק מתערובת הדלק והאוויר נשאר כפחמימנים וחלקיקי פיח. הם נצמדים למתכת החמה בתא השריפה, וממשיכים עם זרם הגזים אל השסתומים, המזרקים, הטורבו, הממיר הקטליטי ומסנן החלקיקים.
בישראל השכבה הזאת נבנית מהר. רוב הנסיעות קצרות, עירוניות ומלאות עצירות. בפקק המנוע עובד דקות ארוכות בסל״ד נמוך, טמפרטורת השריפה לא מתייצבת, והפיח לא מספיק להישרף מעצמו. מזגן בשיא הקיץ, נסיעה של כמה קילומטרים בין רמזור לרמזור, ועליות קצרות עם דוושה כבדה משאירים עוד שכבה דקה בכל שבוע. אחרי עשרות אלפי קילומטרים השכבה מתקשה, סוגרת מעברים ומפריעה למנוע לנשום.
לכן הטיפול של קרבון קלין פלוס אינו ״ניקוי כשיש תקלה״. הוא טיפול מונע תקופתי כל 30,000 ק״מ, לפני שההצטברות הופכת לפירוק יקר.
הפיח לא יושב במקום אחד. הוא מתפזר לאורך כל מסלול האוויר והגזים, וכל רכיב משלם מחיר אחר.
שסתומים
הפיח נצמד לראש השסתום ולמושב. האטימה נפגעת, הסל״ד בסרק נהיה לא יציב, ובמנועי הזרקה ישירה, שבהם הדלק לא שוטף את השסתום, השכבה מתעבה מהר במיוחד.
טבעות בוכנה
פחמן שנתקע בחריצי הטבעות מקטין את חופש התנועה שלהן. הדחיסה יורדת, גזי שריפה בורחים לתוך הארכובה, ולעיתים עולה גם צריכת השמן.
מזרקים
פיח על קצה המזרק מעוות את תבנית ההתזה. הדלק מגיע כטיפות גסות במקום כערפל דק, השריפה פחות שלמה, ונוצר עוד פיח. זה מעגל שמזין את עצמו.
מגדש טורבו
פיח ואדי שמן מצטברים על כנפי הטורבו ועל מנגנון הגיאומטריה המשתנה. הבוסט מגיב באיחור, המנוע מרגיש חלש ביציאה מהמקום, ותיקון טורבו הוא אחת החשבוניות היקרות במוסך.
ממיר קטליטי
הממיר נועד להפוך גזים רעילים לפחות מזיקים. כשפיח ושריפה לא שלמה מגיעים אליו ברצף, היעילות יורדת, זרימת הגזים נחסמת חלקית, ובדיקת הזיהום בטסט נכשלת.
מסנן חלקיקים (DPF)
בדיזל המסנן לוכד פיח ואמור לשרוף אותו ברגנרציה. נסיעות קצרות ופקקים לא נותנים לרגנרציה להסתיים. המסנן מתמלא, מופיעה נורת אזהרה, והחלפה שלו עולה אלפי שקלים.